נתחיל מהסוף - כיום, חוק הפונדקאות הישראלית, עדיין איננו מאפשר פונדקאות לזוגות חד מיניים בתחומי מדינת ישראל, ולכן, נכון לימינו אנו, פונדקאות מסודרת לזוגות חד מיניים קיימת רק באופציה של פונדקאות בחו"ל. למרות זאת, ניתן לומר כי מתנהלים תהליכים מתחת לפני השטח, ותהליכים אלה, קרוב לוודאי, תוך מספר שנים יביאו למצב שגם פונדקאות עבור זוגות הומוסקסואליים תתרחש כאן, קל"ב. אבל, בואו נתייחס להווה ולא לעתיד, וננסה לסקור את האפשרות של פונדקאות גאה מכיוונים רבים ככל האפשר.
אז... איך מתחילים?
פונדקאות מתחילה בקבלת ההחלטה הראשונית, כי הזוגיות שלכם יציבה מספיק ואתם רוצים להרחיב את המשפחה, על מנת שתוכלו לחלוק את כל הטוב שיש לכם עם תינוק/ת קטנים משלכם. כאן, בדומה לזוגות הסטרייטים, גם בני זוג בני אותו מין חייבים להתייחס להחלטה כזו ברצינות רבה, מכיוון שאיך שלא תסתכלו על זה, להרחבת במשפחה ישנן השלכות והשפעות מרחיקות לכת, כך שיש לשקול את הסיטואציה ברצינות על כל צדדיה. בשלב הזה, שתפו בקבלת ההחלטה גם בני משפחה או חברים קרובים. הקפידו להתייעץ גם אם אנשים שאתם חוששים ש"יורידו" אתכם. לפעמים, מה שאתם עלולים להתייחס אליו כחוסר פרגון להתלהבות שלכם כרגע, עשוי להתגלות כמישהו שיש לו ניסיון במצב הזה, והוא רק רוצה לשמור שלא תעשו צעד פזיז מידי, שממנו - אין חזרה. תוכלו, כמובן, להתייעץ עם אנשי מקצוע בעלי מקצוע בתחום, כדי לראות תמונה כמה שיותר רחבה של החוויה שאתם חושבים לעבור. אל תשאירו שום דבר לאח"כ, עדיף להתחבט ולהתלבט כמה שיותר עכשיו, ולא להיכנס להרפתקה כזו כשאינכם בטוחים לגמרי שזה באמת מה שאתם רוצים.
החלטתם? יופי, ממשיכים!
אחרי שהגעתם למסקנה שילד משלכם הוא הדבר שאתם הכי רוצים (שניכם!), הצעד הבא, הוא פניה לסוכנות פונדקאות בישראל. אמנם, ישנן סוכנויות פונדקאות גם בחו"ל, אבל סוכנות ישראלית תוכל להנחות אתכם לא רק בשלבי הפונדקאות שיתרחשו בחו"ל, אלא גם תוכל לעזור לכם להתמודד עם כאבי הראש שגורמת הביורוקרטיה הישראלית, מה שסוכנות מחו"ל לא תדע לעשות. השתדלו להתייעץ גם עם זוגות שכבר עברו את התהליך, ולקבל מהם המלצות או דיס-המלצות על הסוכנויות השונות במיוחד, ועל התהליך עצמו בפרט. חשוב לזכור כי התהליך שתעברו לא בהכרח יהיה זהה לזה שהם עברו, אבל שיחות והתייעצות איתם יכולות לצייר לכם בקווים צבעוניים ומציאותיים את הנתיב הכללי אותו אתם עתידים לעבור.
איך הופך התינוק "שלכם" לתינוק שלכם?
על פי החקיקה הישראלית, ההכרה בהורות מהאספקט המשפטי שלה יכולה להתבצע באחת מארבע דרכים עיקריות: רישום מכוח התייצבות לפני פקיד מנהל האוכלוסין, מתן פסק דין בתביעת הורות, צו אימוץ על פי חוק אימוץ ילדים; וצו הורות על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד). בנוגע לפונדקאות הדרך האחרונה היא הרלוונטית. חלופה זו, אשר נתפרה במיוחד למקרים של פונדקאות, מאפשרת את קביעת ההורות באמצעות מנגנון, אשר, בחסות החוק, מאפשר לבני הזוג להתקשר בהסכם עם פונדקאית, על מנת שזו תישא עבורם את העובר, אשר נוצר בהפריה חוץ-גופית בזרע האב ובביצית של תורמת, ותעבירו את התינוק לידיהם לאחר לידתו. החוק גם קובע מנגנון פיקוח ומאפשר התקשרויות מסוג זה בהתקיים תנאים קפדניים. כאשר אין המדובר בהליך פונדקאות המעוגנים בחוק הישראלי, תציב המדינה מספר תנאים הכרחיים לצורך ההכרה בהליך הפונדקאות כבר-תוקף, למשל - ביצוע בדיקת רקמות במעבדה המוסמכת לכך בישראל ובמעורבותו של בית המשפט לענייני משפחה, הצגת חוות דעת הנוגעת לחוק החל במדינה בה התבצע ההליך, תצהיר ויתור על זכויות הורות על הילד אשר חתום על ידי האם הפונדקאית בקונסוליה הישראלית וכן הלאה, וכל זאת, לפני חזרתם של בני הזוג לישראל עם התינוק/ת.
מהי עמדתה של מדינת ישראל?
עמדתה הרשמית של מדינת ישראל בנוגע לניהול הליכי פונדקאות בחו"ל של זוג הומוסקסואלי, כפי שהיא משתקפת בתגובתה של הפרקליטות בתיק קביעת האבהות בהקשר לפונדקאות - ציטוט מתוך אתר העמותה "אבות גאים" - "המחוקק הישראלי שתק ולא הכיר בקשר של הורות, הנוצר מכח הסכם פונדקאות ביחס למי שנולד מחוץ לישראל. המחוקק הישראלי אינו מכיר בקשר של הורות מכח הסכם הפונדקאות והליך הפונדקאות כשלעצמו? יובהר, כי מדינת ישראל אינה מכירה בהורות מכח הליך הפונדקאות כשלעצמו, אשר נערך בחו"ל שלא על פי הוראות חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, אך המדינה תסכים לבחון את שאלת האבהות הביולוגית בכפוף למפורט בעמדת המדינה?".
אז זהו? אין מה לעשות? חייבים רק פונדקאות בחו"ל?
העתירה לבג"ץ 781/15 - איתי ויואב ארד-פנקס ואח' נ' הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996 ואח', עסקה בהרחבת הגישה להסדר הפונדקאות בישראל, כך שתחול גם על זוגות חד מיניים ועל יחידנים, שהם בעלי/ נטולי זיקה גנטית ליילוד. העתירה פתחה פתח לתקווה, כאשר בפס"ד שניתן, ציינה הנשיאה מ' נאור כי "בסופו של דבר, אף שמתן היתר להתקשרות בהסכמי פונדקאות אינו פשוט, על פני הדברים דומה כי אין שונות בין נשים לבין גברים יחידים או זוגות גברים המצדיקה הפליה.". אך, במקביל, הדגישה כי דבריה אלה הינם בגדר הרהורים בלבד, ואין בכוחם להכתיב את שיקול דעתם של השופטים אשר ישבו בדין במקומם של חברי ההרכב השופטים הפורשים לגמלאות.
המשך גלישה מהנה.
